תופעה: חברות ביטוח פלסטיניות נמנעות מלשלם חובות לחברות הביטוח הישראליות

עו”ד שמואל גייזלר, המתמחה בטיפול בתביעות מול המבטחות הפלסטיניות, לפוליסה: קשה מאוד להיפרע מן החברות הפלסטיניות. באמצעות מערך של קשרי עבודה שרקם בשנים האחרונות, מצליח גייזלר “להציל” חלק מהכספים האבודים

חברות הביטוח מתמודדות בשנים האחרונות עם לאקונה, שעד כה נותרה ללא פתרון. מדובר בתביעות של מבוטחים בביטוח רכב שנפגעו מנהג תושב הרשות הפלסטינית, שבוטח באחת מחברות הביטוח הפלסטיניות.

חברות הביטוח הישראליות מתקשות ואינן מצליחות להיפרע מחברות הביטוח הפלסטיניות. כמובן, שמן הצד השני, חברות הביטוח הישראליות משלמות כדין לנפגעים פלסטיניים שנפגעים מנהגים שבוטחו מחברות הביטוח הישראליות. משמעות הדבר היא נזק כספי משמעותי בכל שנה, לכל חברות הביטוח, שברובן המוחלט לא יודעות כיצד להתמודד עם הבעיה.

לתוך הנישה הייחודית והמורכבת הזו נכנס לאחרונה עו”ד שמואל גייזלר, שמתמחה בטיפול בתיקים מסוג זה, שחברות הביטוח מחשיבות כ”אבודים”. באמצעות מערך של קשרי עבודה שרקם בשנים האחרונות, מצליח גייזלר “להציל” חלק מן הכספים האבודים.

“קשה מאוד להיפרע מן החברות הפלסטיניות”, אומר גייזלר, שמסביר כי אותן חברות לא רואות את עצמן מחויבות לכל האמצעים החוקיים הקיימים, כגון עיקולים והוצאה לפועל, והן אינן מחויבות לחוק הישראלי.

לדבריו, הדרך היחידה להיפרע מאותן חברות היא להגיע לפשרה. גייזלר מסביר, כי חלק מהחברות הפלסטיניות הן חברות בנות של תאגידי ביטוח גלובליים ואיתן קל יותר לעבוד. עוד הוא מסביר, כי הרגולטור הפלסטיני, המפקח על חברות הביטוח, משתף פעולה באופן חלקי בלבד.

התשתית המשפטית לשיתוף פעולה כלכלי בין חברות ישראליות לפלסטיניות מעוגנת בהסכמי אוסלו. כך, למשל, אמורה הרשות להקים מערך הוצאה לפועל שיכיר בין היתר גם בתיקים ישראליים, אולם בפועל אין שום דרך לאכוף פירעון חוב על חברות הביטוח הפלסטיניות, שלא לדבר על גביית חוב מנהג רכב פרטי.

אולם חברות הביטוח הישראליות מתקשות להתנער מהמקרים המקבילים. גייזלר מסביר, כי התובע הפלסטיני תמיד יהיה אדם פרטי ולא חברת ביטוח. זאת, לדבריו, כיוון שחברות הביטוח הפלסטיניות לא מעוניינות ליצור מערך תשלומים ממנו ניתן יהיה לקזז כספים שהן חייבות לחברות ישראליות. גייזלר מעריך, כי לאחר שחברת הביטוח הפלסטינית משלמת למבוטח שלה, היא מפנה אותו לתבוע את החברה הישראלית. “במקרים כאלו, כל שחברת הביטוח נדרשת לעשות הוא לבקש מהתובע הוכחת תשלום על הנזק. במקרים בהם חברת הביטוח היא זו ששילמה את הנזקים, התובע לא יוכל להוכיח כי שילם עבור הנזק שנגרם ותביעתו תידחה”, כך גייזלר.

עיקר הבעיה סובב סביב תביעות רכוש צד ג’, אולם גם בתביעות גוף קיימות בעיות. כך, למשל – כאשר הולך רגל, אזרח ישראלי, נפגע מכלי רכב פלסטיני, קרנית תשלם את נזקי פגיעת הגוף, אולם לא תהיה לה כל דרך להיפרע מהפוגע הפלסטיני או מחברת הביטוח שלו.

הגופים הממשלתיים אליהם פנה פוליסה בשאלה מי אמון על יישום הסכמי אוסלו והסדרת מוסר התשלומים של חברות הביטוח הפלסטיניות, מסרו כי הכתובת היא משרד האוצר ורשות שוק ההון, אולם הם בחרו שלא להגיב.

שתף:

מאמרים נוספים