The post פסיקה תקדימית במחוזי בירושלים: לצורך הגשת תביעות שיבוב של מבטחות ישראליות נגד פלסטיניות C הוא החוק הישראלי appeared first on שמואל גייזלר - עורכי דין.

למציאות המורכבת בישראל ויחסיה עם הרשות הפלסטינית ושטחי יהודה ושומרון יש פנים רבות מעבר לפן הפוליטי-מדיני-בטחוני ששומעים עליו חדשות לבקרים בכלי התקשורת. אחד הביטויים למורכבות זו נוגעת לפיצויים על נזקים שנגרמים לאזרחי ישראל ברשות הפלסטינאית, למשל בתאונות דרכים.

תאונות אלו הן חלק משגרת החיים של כוחות הביטחון ושל האזרחים המתגוררים בשטחי יהודה ושומרון, ב"קו הירוק" ובמזרח ירושלים, ומספרן עולה משנה לשנה, בין היתר משום שחברות פלסטינאיות מציעות פוליסות ביטוח זולות משמעותית מהפוליסות הישראליות, וכן לנוכח העובדה שרבים מסוכני הביטוח במגזר הערבי בוחרים לעבוד עמן בשיתוף פעולה.

אפשר לתבוע

אז ראשית, בעל רכב שנפגע מרכב המבוטח בחברה פלסטינאית יכול להגיש תביעה נגד החברה בבית המשפט בישראל ולבצע מסירה משפטית בהליך מיוחד שהוסדר בחוק. לאחר ביצוע המסירה אל מחוץ לגבולות המדינה, יתנהל נגדה הליך שיפוטי "רגיל" בארץ.

אנשים פרטיים ואף גופים בעלי ציי רכבים מעדיפים לעיתים קרובות לוותר על תביעות מסוג זה, בשל הסרבול הכרוך בהגשת התביעה, המסירה וגביית הכספים מהחברות הפלסטינאיות. עם זאת, ואף על פי שההליך אכן יותר מסורבל, חשוב לציין כי הסרבול פתיר ובסופו ניתן לגבות את הכספים על הנזקים שנגרמו לרכב הישראלי, גם אם הגבייה יותר קשה. אלא שפעמים רבות החברות הללו יהיו נכונות להגיע לפרשה ולשלם פיצוי, לפחות חלקי, על הנזקים.

אגב, מעבר לתביעות על נזקי רכוש (נזק לרכב) ניתן גם לתבוע פיצוי על פגיעות גופניות שנגרמו לנוסעים או לנהג. לעניין זה מיקום התאונה המדויק חשוב על מנת לבחון איזה דין יחול על המקרה –  ישראלי או הפלסטינאי. אם המיקום נחשב לשטח ישראל – סביר להניח שהתביעה תידון לפי הדין הישראלי, אך אם מדובר בשטח פלסטינאי – ייתכן שהדיון ייערך בהתאם לחוקי הרשות.

כדאי לציין כי ויתור על הגשת תביעה כזו נגד חברות הביטוח הפלסטינאיות עלול להביא לחיסרון כיס משמעותי הן למי שנפגע בתאונת הדרכים והן לחברות הביטוח או לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, וחבל.

אין מה לפחד להגיש את התביעה. מנסיוני אני יודע כי מרבית חברות הביטוח הפלסטינאיות משתפות פעולה עם התובעים הישראלים ונוקטות חלק פעיל בהליכים המתנהלים בבית המשפט הישראלי. כאמור, ידוע שתיקים כאלה מסתיימים בדרך כלל בפסק דין של פשרה (בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט) אחרי דיון שבו נשמעות העדויות של המעורבים ומתבררות בו נסיבות התאונה והנזקים שהסבה.

כך למשל, תיק שניהלה אלבר ציי רכב נגד חברת ביטוח פלסטינאית הסתיים לבסוף בפסיקת פיצוי של כ-22 אלף שקל לטובת אלבר. במקרה הזה החברה הפלסטינאית הגיעה להסכמה עם אלבר לאפשר לרשם הבכיר ניר נחשון לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, וזה פסק את הפיצוי בהתאם לתמונות ממקום התאונה ולאחר ששמע את עדויות הנהגים המעורבים.  

חשוב לדעת שתביעה נגד חברת ביטוח פלסטינאית יש להגיש לבית המשפט בירושלים והמסירה של כתב התביעה תתבצע על ידי הממונה – גוף ממשלתי מיוחד שהוקדם לצורך שיתוף פעולה בין מדינת ישראל לבין הרשות במקרים כאלה. מסירה שהתבצעה באופן אישי או שלא דרך הממונה, לא תיחשב כמסירה משפטית קבילה ולכן לא ניתן יהיה לקבל פסק דין נגד חברת הביטוח במקרה כזה.

לקראת סיום המלצתי היא שלא לוותר על הגשת התביעה נגד חברות הביטוח הפלסטינאיות אך עם זאת, לנהוג איתן ביתר סבלנות, סובלנות ולהעדיף להגיע עמן לפשרה. באופן הזה יהיה קל יותר לקבל כיסוי לכל הפחות חלקי, לנזקי התאונה, בעוד שהתעקשות על פסק דין מלא תדרוש פתיחת תיק בהוצאה לפועל ברשות הפלסטינאית – וזה כבר הרבה יותר מסובך.

* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

The post נפגעת מרכב שבוטח בחברה פלסטינאית: כדאי לתבוע? appeared first on שמואל גייזלר - עורכי דין.

חברות הביטוח מתמודדות בשנים האחרונות עם לאקונה, שעד כה נותרה ללא פתרון. מדובר בתביעות של מבוטחים בביטוח רכב שנפגעו מנהג תושב הרשות הפלסטינית, שבוטח באחת מחברות הביטוח הפלסטיניות.

חברות הביטוח הישראליות מתקשות ואינן מצליחות להיפרע מחברות הביטוח הפלסטיניות. כמובן, שמן הצד השני, חברות הביטוח הישראליות משלמות כדין לנפגעים פלסטיניים שנפגעים מנהגים שבוטחו מחברות הביטוח הישראליות. משמעות הדבר היא נזק כספי משמעותי בכל שנה, לכל חברות הביטוח, שברובן המוחלט לא יודעות כיצד להתמודד עם הבעיה.

לתוך הנישה הייחודית והמורכבת הזו נכנס לאחרונה עו"ד שמואל גייזלר, שמתמחה בטיפול בתיקים מסוג זה, שחברות הביטוח מחשיבות כ"אבודים". באמצעות מערך של קשרי עבודה שרקם בשנים האחרונות, מצליח גייזלר "להציל" חלק מן הכספים האבודים.

"קשה מאוד להיפרע מן החברות הפלסטיניות", אומר גייזלר, שמסביר כי אותן חברות לא רואות את עצמן מחויבות לכל האמצעים החוקיים הקיימים, כגון עיקולים והוצאה לפועל, והן אינן מחויבות לחוק הישראלי.

לדבריו, הדרך היחידה להיפרע מאותן חברות היא להגיע לפשרה. גייזלר מסביר, כי חלק מהחברות הפלסטיניות הן חברות בנות של תאגידי ביטוח גלובליים ואיתן קל יותר לעבוד. עוד הוא מסביר, כי הרגולטור הפלסטיני, המפקח על חברות הביטוח, משתף פעולה באופן חלקי בלבד.

התשתית המשפטית לשיתוף פעולה כלכלי בין חברות ישראליות לפלסטיניות מעוגנת בהסכמי אוסלו. כך, למשל, אמורה הרשות להקים מערך הוצאה לפועל שיכיר בין היתר גם בתיקים ישראליים, אולם בפועל אין שום דרך לאכוף פירעון חוב על חברות הביטוח הפלסטיניות, שלא לדבר על גביית חוב מנהג רכב פרטי.

אולם חברות הביטוח הישראליות מתקשות להתנער מהמקרים המקבילים. גייזלר מסביר, כי התובע הפלסטיני תמיד יהיה אדם פרטי ולא חברת ביטוח. זאת, לדבריו, כיוון שחברות הביטוח הפלסטיניות לא מעוניינות ליצור מערך תשלומים ממנו ניתן יהיה לקזז כספים שהן חייבות לחברות ישראליות. גייזלר מעריך, כי לאחר שחברת הביטוח הפלסטינית משלמת למבוטח שלה, היא מפנה אותו לתבוע את החברה הישראלית. "במקרים כאלו, כל שחברת הביטוח נדרשת לעשות הוא לבקש מהתובע הוכחת תשלום על הנזק. במקרים בהם חברת הביטוח היא זו ששילמה את הנזקים, התובע לא יוכל להוכיח כי שילם עבור הנזק שנגרם ותביעתו תידחה", כך גייזלר.

עיקר הבעיה סובב סביב תביעות רכוש צד ג', אולם גם בתביעות גוף קיימות בעיות. כך, למשל – כאשר הולך רגל, אזרח ישראלי, נפגע מכלי רכב פלסטיני, קרנית תשלם את נזקי פגיעת הגוף, אולם לא תהיה לה כל דרך להיפרע מהפוגע הפלסטיני או מחברת הביטוח שלו.

הגופים הממשלתיים אליהם פנה פוליסה בשאלה מי אמון על יישום הסכמי אוסלו והסדרת מוסר התשלומים של חברות הביטוח הפלסטיניות, מסרו כי הכתובת היא משרד האוצר ורשות שוק ההון, אולם הם בחרו שלא להגיב.

The post תופעה: חברות ביטוח פלסטיניות נמנעות מלשלם חובות לחברות הביטוח הישראליות appeared first on שמואל גייזלר - עורכי דין.

// גליה היפש

יותר מחצי מיליון ישראלים גרים בשטחייהודה ושומרון המוגדרים כשטח C – שטחהנמצא בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראפלית מלאה, שמהווה למעשה את המסה הגדופלה ביותר מבין שטחי יהודה ושומרון: כ 60%-משטחם. למעשה, מי שנוסע על כביש 443ממודיעין לירושלים, עובר בשטחי C, כך גם כלמי שעובר את מחסום ראש העין מזרחה, ונוסע על הדרך לאוניברסיטת אריאל.כאשר מתרחשות תאונות דרכים בכבישיםאלו בין רכבים ישראלים לרכבים פלשתינאים,והנהג הפלשתינאי הוא זה שאשם בתאונה -הנהג הישראלי מפעיל את פוליסת הביטוח המקיף שלו, חברת הביטוח משלמת לו ולאחרמכן תובעת את חברת הביטוח הפלשתינאית שבה מבוטח הנהג הפלשתינאי, כדי לקבל שיפפוי על הסכום ששילמה בגין תיקון הרכב. מי שמטפל בתיקים אלו מטעם חברות הביטוח הישראליות מול החברות הפלשתינאיות הוא עו"ד שמואל גייזלר, המתמחה בתביעות נזיקין הקשורות לתאונות דרכים של אזרחים ישראלים עם רכבים פלשתינאים בשטחי יהודה ושומרון. עד לאחרונה הדברים עבדו כך על פי הנהוג בחוק הישראלי וזרמו כשורה. אלא שלאחרונה לפי פסיקות בבית משפט השלום בירושלים מאיימות על זכויות הנהגים הישראלים. לפי פסיקות חדשות בשלושה תיקים בבית משפט זה, הדין הישראלי אינו חל על שטח C ולכן הדין הפלשתינאי הוא זה שקובע שם. אלא שעל פי הדין הפלשתינאי, חברת ביטוח שאינה רשומה בשטחי הרשות, אינה יכולה כלל לתבוע את החברות המקומיות (הפלשתינאיות). "אם פסיקות אלו יתקבלו, המשמעות היא שחברות הביטוח הישראליות לא יוכלו לקבל שיפוי מהצד הפלשתינאי במקרה שהצד הפלשתינאי אשם בתאונה", מסביר עו"ד גייזלר. "זהיכול לגרור מצב שבו הביטוחים המקיפים שלתושבי יהודה ושומרון יתייקרו באופן משמעותי, וזה לא הכל.
מה יעשו עשרות אלפי הנהגים שאינם חיים בשטחי יהודה ושומרון אך נוסעים לשם מדי יום לצרכי עבודה, מתן שירותים, תחזוקה ולימודים? כיצד נהג יכול לדעת שעלמקטע מסוים מהכביש חל עליו החוק הישראלי ובמקטע אחר הוא לא חל? זו הרי שערורייה".

באחריות מי נמצאים הכבישים בשטחי ?C
"אלה הם כבישים הנמצאים באחריות מדינת ישראל ומתוחזקים על ידה, ואלה הם שטחים שנמצאים בשליטתה הביטחונית המלאה שלמדינת ישראל. הפסיקות החדשות יגרמו עוולעצום לתושבי יהודה ושומרון ולכלל הנהגים הרגילים להשתמש בכבישים אלו".

אסור לחוקק חוק שפוגע בישראלים

לאור המצב, הגיש עו"ד גייזלר ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, שהדיון בו יתקיים בחודש נובמבר הקרוב בפני הרכב של שלופשה שופטים. "הטענה המרכזית שלנו", מסביר עו"ד גייזלר, "היא שהחוק החל בשטחי C הוא החוק של הריבון הצבאי. זהו שטח כבוש והממשל הצבאי הוא זה שקובע את החוקים על ידי מנשרים, שהינם חוק לכל דבר. קיים מנשר כללי שהמושל הצבאי הוציא הקובע כי הרשות הפלשתינאית אינה רשאית לחוקק חוק הפוגע בישראלים, לא בישראלי כאזרח ולא בישראלים כחברה בע"מ, על כך מתבססת הטענה המרכזית של הערעור שלנו. אם יחול הדין הפלשתינאי על הכבישים בשטח C, כפי שחלק מהשופטים קבעו, אזי תהיה כאן פגיעה משמעותית הו בחברות הביטוח הישראליות והן באזרחים הישראלים הנוהגים בכבישים אלה. למעשה, התייחסות לחוק הפלשתינאי לגבי תאונות דרכים משמעו מעין הכרה במדינה פלשתינאית לפי חוקי המשפט הבינלאומי".

חוו"ד מומחה: החוק הישראלי הוא הקובע

כחלק מהערעור, ביקש עו"ד גייזלר חוות דעת מומחה בנושא מפרופסור עמיחי כהן, מומחה למשפט בינלאומי ופרופסור חבר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. ביןהשאר נכתב בחוו"ד: "השמירה על החוק בכפביש נעשית על ידי משטרת ישראל, והשמירה על הביטחון בו בידי צה"ל. תשתית הכבישים ממומנת על ידי ממשלת ישראל והמפקד הצבאי. רוב רובם של הכבישים המצויים בשטח C מובילים אל התנחלויות. אין כל הגיון משפטי או אחר לקבוע שההתנחלויות עצמן הן אזורים שבהם יחול המשפט הישראלי…..ואילו הכבישים המובילים אל ההתנחלויות, אשר גם בהם פועלים צה"ל ומשטרת ישראל, יהיו כבישים שעליהם יחול דין אחר". פרופ' כהן קובע במפורש כי אין להחיל את הדין הפלשתינאי בכבישים אלו, אלא רק את הדין הישראלי. עכשיו נותר רק לחכות לקביעת בית המשפט המחוזי.

The post הבעיה המשפטית של הנוהגים בכבישי שטחי C ביהודה ושומרון appeared first on שמואל גייזלר - עורכי דין.